הזרעה תוך-צווארית (ICI): השיטה העדינה לתכנון משפחה

Profilbild des Autors
נכתב על ידי פילומנה מרקס27 במאי 2025

ה הזרעה תוך-צווארית (ICI) מציעה לזוגות וליחידים אפשרות עדינה, גמישה וחסכונית לתכנון משפחה. מאמר זה מסביר בצורה מעשית כיצד ICI פועלת, מהם היתרונות והחסרונות שלה – ומה יש לשים לב אליו לפני השימוש הראשון.

מהי הזרעה תוך-צווארית (ICI) וכיצד היא פועלת?

ב הזרעה תוך-צווארית מחדירים זרע טרי או מופשר בעזרת מזרק ללא מחט או כוס הזרעה קרוב ככל האפשר לצוואר הרחם (צוואר הרחם). התהליך יכול להתבצע במרפאה, עם תמיכה, למשל, של מיילדת, או בבית בסביבה המוכרת.

לאחר הכנסת הזרע, על האדם המקבל להישאר בשכיבה כ-15–30 דקות, כדי לאפשר לתאי הזרע לעלות בקלות יותר אל הרחם באמצעות כוח הכבידה וכיווצי השרירים.

מקורות מקצועיים מסוימים מתייחסים להזרעות ביתיות, שבהן הזרע לא מגיע כל כך קרוב לצוואר הרחם, גם כ הזרעה תוך-נרתיקית (IVI). שני המונחים משמשים לעיתים קרובות כמילים נרדפות בחיי היומיום.

מדוע זוגות בוחרים בהזרעה תוך-צווארית?

ICI משלב בין פרטיות ו חיסכון בעלויות עם מאמץ רפואי מועט. השיטה מתאימה במיוחד כאשר קיימות הגבלות פוריות קלות בלבד או כאשר רוצים להשתמש בזרע תורם, מבלי לפנות מיד למרפאה.

שיקולים חשובים לפני ה-ICI

תנאי מוקדם הוא מערכת רבייה בריאה (חצוצרות פתוחות) ומחזור מנוטר היטב. השתמשו בבדיקות ביוץ או באפליקציות מחזור כדי לקבוע את הזמן האופטימלי. במקרה של זרע תורם מומלץ להשתמש בזרע שטוף (סיכון זיהום מופחת), אם הוא נסבל.

  • בדיקת בריאות: מצב בריאות כללי ומצב חיסון עדכני.
  • בדיקות גנטיות: מומלץ במיוחד בתרומה אנונימית או פרטית.
  • היבטים משפטיים (DACH): הזרעה ביתית עם זרע זר עלולה ליצור אי-ודאויות משפטיות בנוגע לאבהות ולתמיכה; בגרמניה תרומה מלווה רפואית היא בטוחה יותר מבחינה משפטית.
  • רשימת בדיקת ציוד: כוס סטרילית, מזרק/קטטר ללא מחט, כפפות לטקס או ניטריל, חומר סיכה ידידותי לפוריות, חומר חיטוי.

סיכונים ובטיחות בהזרעה ביתית (ICI)

  • סיכוני זיהום: ציוד לא סטרילי או זרע לא מטופל עלולים להעביר זיהומים חיידקיים/ויראליים (למשל HIV, הפטיטיס B, כלמידיה).
  • סכנת פציעה: שימוש לא נכון בקטטר עלול לפגוע ברירית הנרתיק או צוואר הרחם.
  • תזמון שגוי: ללא מעקב מחזור נכון, סיכויי ההצלחה יורדים.
  • עומס נפשי: ניסיונות בבית עלולים לגרום למתח רגשי במקרה של כישלון חוזר; אל תהססו לפנות לתמיכה מקצועית.

טיפים להגדלת הסיכוי להצלחה

  • עקבו במדויק אחר המחזור (טמפרטורת בסיס, בדיקות LH, אפליקציית מעקב ביוץ במידת הצורך).
  • שפרו את איכות הזרע: הימנעות מאוננות 2–3 ימים, הימנעות מעישון ואלכוהול, תזונה מאוזנת.
  • השתמשו בחומרי סיכה ידידותיים לפוריות במקום מוצרים רגילים.
  • הטיית אגן קלה או הרמת הרגליים – יכולה לתמוך בהעברת הזרע.
  • אורגזמה מיד לאחר הכנסת הזרע ייתכן ש יכולה לעזור באמצעות התכווצויות (הראיות מוגבלות).

שיטות הפריה בהשוואה מהירה

  • ICI / IVI – הזרעה ביתית
    זרע מונח באמצעות מזרק / כוס לפני צוואר הרחם. מתאים לבעיות פוריות קלות או זרע תורם; עלויות נמוכות ביותר, פרטיות מקסימלית.
  • IUI – הזרעה תוך רחמית
    זרע שטוף מוזרם ישירות לרחם דרך קטטר. מתאים במקרים של גורמים גבריים מתונים, חסימות צוואר הרחם או אי פוריות לא מוסברת; קל קלינית, עלויות בינוניות.
  • IVF – הפריה חוץ גופית
    מספר ביציות מגרות משולבות במעבדה עם זרע מעובד. סטנדרט במקרים של סתימת חצוצרות, אנדומטריוזיס או כישלון IUI; שיעורי הצלחה גבוהים יותר, תקציב גבוה יותר.
  • ICSI – מיקרו-הזרקת זרע
    זרע יחיד מוזרק מיקרוכירורגית לתוך הביצית. פתרון מדויק במקרה של אי פוריות גברית חמורה או חומר TESE; הגישה היקרה ביותר, אך הסיכוי הטוב ביותר באיכות זרע מוגבלת מאוד.

הוראות שלב אחר שלב לביצוע ICI

  1. איסוף זרע: כוס סטרילית, אין זיהומים.
  2. הכנת המזרק: למלא מזרק/קטטר סטרילי ללא מחט.
  3. מיקום: שכיבה על הגב, ירך מורמת קלות.
  4. הכנסת המזרק: להכניס לאט עד סמוך לצוואר הרחם.
  5. שחרור: להזריק את הזרע בעדינות.
  6. תומך: אורגזמה אופציונלית להשפעת כיווץ.
  7. שלב מנוחה: להישאר שכוב 20–30 דקות.

יתרונות וחסרונות

יתרונות:
  • עלויות נמוכות יותר מ-IUI/IVF
  • פרטיות ולחץ מופחת
  • תכנון גמיש ללא תורים במרפאה
  • אין צורך בגירוי הורמונלי
חסרונות:
  • שיעור הצלחה נמוך יותר מ-IUI/IVF
  • אין סיוע רפואי מיידי במקרה של סיבוכים
  • דורש מעקב מדויק של המחזור
  • אי וודאויות משפטיות בתרומת זרע פרטית

מהי שיעור ההצלחה של ההזרעה תוך-צווארית?

שיעור ההצלחה משתנה בהתאם לגיל ולגורמי בריאות:

  • מתחת לגיל 35: 10–20% לכל מחזור (ממוצע ~15%).
  • 35–40 שנים: כ-10% לכל מחזור.
  • מעל גיל 40: 5% או פחות לכל מחזור.

מספר מחזורים רצופים מגדילים משמעותית את הסיכוי המצטבר להיריון.

מתי יש לפנות לעזרה רפואית?

  • < 35 שנים: לאחר 6–12 מחזורים לא מוצלחים של ICI.
  • 35–40 שנים: לאחר 6 מחזורים.
  • > 40 שנים: לקבל ייעוץ פוריות מוקדם ככל האפשר.
  • במקרה של אנדומטריוזיס ידועה, PCOS או פרמטרים חמורים של זרע, יש לפנות מיד למומחה.

מקורות מדעיים ומחקרים

סיכום: ICI – יעיל, גמיש ומשתלם

ה הזרעה תוך צווארית היא שיטה מוכחת לכל מי שרוצה פתרון משפחתי, עצמאי וחסכוני לרצון בילדים. עם הכנה קפדנית, ציפיות ריאליות והפחתת סיכונים ברורה, ICI יכולה להיות צעד חשוב בדרך לילד המבוקש.

שאלות נפוצות (FAQ)

ב-IVF הקלאסי, ביציות ותאי זרע מונחים יחד במעבדה – ההפריה מתרחשת באופן עצמאי. ב-ICSI מוזרק לכל ביצית אחד תא זרע ישירות לציטופלזמה באמצעות מיקרופיפטה, וכך עוקפים בעיות מוטיליות או מורפולוגיות של תאי הזרע.

תסמונת OAT חמורה, אזוספרמיה עם חומר TESE/micro-TESE, רמת שבירת DNA גבוהה, נוגדנים נגד תאי זרע, כישלון הפריה לאחר IVF או מספר מוגבל מאוד של תאי זרע בעלי צורה תקינה (< 1 מיליון PR/מ"ל).

גרמניה: 7,500–10,000 € לכל מחזור גירוי (תוספת ICSI 400–1,000 € לא מכוסה על ידי קופות החולים).
אוסטריה: קרן IVF מכסה 70% עד גיל 40.
שווייץ: בדרך כלל משלמים בעצמם; ביטוחים משלימים מסוימים מחזירים על תרופות/TESE.

הפריה של 70–80% מהביציות המוזרקות.
הריון קליני לכל העברה: 45–55% (< 35 שנים), 35–45% (35–37 שנים), 25–30% (38–40 שנים), < 15% (> 40 שנים).
שיעור הוצאת תינוק הביתה לכל מחזור גירוי (כולל הקפאה) יכול להגיע ל-60%+ אצל זוגות צעירים.

10–30% מראים שגיאות הפעלה לאחר ICSI, מבנה כרומטין לא בוגר או ליקויים אוצופלסמטיים. ההפריה תלויה לא רק בזרע אלא גם באיכות הביצית.

לא, אם נמצאים תאי זרע חיים, שיעורי ההפריה וההריון דומים ל-ICSI מזרע שפיכה – בתנאי שהמעבדה שולטת בטכניקת ההכנה.

הנתונים מעורבים. במקרים של טרטוזוספרמיה חמורה או רמת שבירת DNA גבוהה, הגדלה פי 6,000 (IMSI) או קשירת חומצה היאלורונית (PICSI) יכולים להוריד במעט את שיעור ההפלות, אך לא מבטיחים שיפור בשיעור ההצלחה.

בגיל ≥ 35, הפלות חוזרות או כישלונות ICSI מרובים, בדיקת טרום-השתלה לאנומליות כרומוזומליות יכולה להוריד את שיעור ההפלות ולקצר את הזמן עד להיריון. בגרמניה רק לאחר אישור אתי.

הסיכון תלוי במספר העוברות המועברות, לא בשיטת ההפריה. העברת עובר יחיד שומרת על שיעור הריונות מרובי עוברים מתחת ל-5%.

כן – OHSS תלוי בגירוי, לא ב-ICSI. פרוטוקול אנטגוניסט, טריגר GnRH והקפאה כוללת מפחיתים את הסיכון.

מחקרים מראים סיכון מעט מוגבר (פחות מ-1% מוחלט) לתסמונות אימפרינטינג (בקווית'-וידמן, אנג'למן). הסיכון המוחלט נשאר נמוך מאוד.

גירוי 8–12 ימים → שאיבה יום 0 → העברת עוברים יום 5 (בלסטוציסטה). מהתחלת המחזור ועד לבדיקת הריון כ-4 שבועות.

הפסקת שפיכה של 2–4 ימים משפרת את הנפח והתנועתיות.

BMI 20–30, הימנעות מעישון ואלכוהול (< 5 יחידות/שבוע), תזונה עשירה באומגה-3, חומצה פולית יומית (400 מיקרוגרם) וויטמין D, ספורט מתון, הפחתת סטרס.

אצל גברים, תוספת של 3 חודשים (CoQ10 300 מ"ג/יום, L-קרניטין 2 גרם/יום) יכולה לשפר את תנועתיות הזרע. הראיות בינוניות; יש להתייעץ עם רופא לפני השימוש.

ויטריפיקציה מודרנית משיגה שיעורי השתלה ולידות חיים שווים. העברת עוברים מוקפאים מפחיתה את העומס ההורמונלי ואין סיכון ל-OHSS.

שילוב של גירוי עדין (150–225 IU/יום) והעברת עובר יחיד, להפחתת OHSS, הריונות מרובי עוברים ועלויות – למטופלות עם פרוגנוזה טובה.

אם נמצאים תאי זרע, ניתן להגיע לשיעורי הפריה של 60–70%. שיעורי ההריון להזרעה דומים לאלו של ICSI מזרע שפיכה.

מומלץ במקרים של גורם זכרי חמור: סקר מחיקות AZF, פאנל CFTR, קריוטיפ. ממצאים חיוביים משפיעים על בחירת הטיפול והייעוץ הגנטי.

פסיכולוגים לפוריות, קבוצות מקוונות (קהילת RattleStork), טלפון לרצון להרות של BKiD (גרמניה) וקבוצות תמיכה עצמית.