אי פוריות אצל גברים: גורמים, אבחון ואפשרויות טיפול מודרניות

תמונת הפרופיל של המחבר
זאפלפיליפ מרקס
אנדרולוגית בוחנת דגימת זרע במעבדת פריון מודרנית

אי מימוש רצון להורות מהווה עבור זוגות רבים אחת התקופות המלחיצות ביותר בחיים — ובכל זאת יש המניחים שהבעיה נובעת "בדרך כלל מהאישה". בפועל מראים ניתוחים גדולים כי גורמים גבריים מעורבים באופן מלא או חלקי בכמעט מחצית מהמקרים; ארגונים בינלאומיים מעריכים שברמה העולמית כעבור החיים כ-1 מכל 6 אנשים יחווה אי פוריות. במאמר זה נתמקד בצד הגברי: מה בדיוק משמעות המונח «אי פוריות אצל גברים», אילו גורמים יכולים לעמוד מאחוריה, כיצד מתבצע אבחון תקין ואילו אפשרויות טיפול קיימות בפועל — משינויים באורח חיים ועד IVF ו-ICSI — כדי שתוכלו להעריך אילו צעדים הבאים הם המתאימים עבורכם.

מהי אי פוריות אצל גברים?

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר אי פוריות כהיעדר הריון לאחר לפחות שתים-עשרה חודשי קיום יחסי מין קבועים ללא אמצעי מניעה. הגדרה זו חלה לכל המגדרים — והגורם יכול להיות בגבר, באישה, בשניהם או לא להיות ניתן לזיהוי למרות הבדיקות.

ב«אי פוריות גברית» העיקר הוא שאיכות או כמות הזרע אינה מספיקה כדי לגרום להריון טבעי או לשמר הריון קיים. הרופאים מבחינים בין:

  • אי פוריות ראשונית: טרם הושג הריון שנולד/ה ילד על ידיך.
  • אי פוריות שניונית: בעבר היה הריון/לידה, ואחר כך מתקשה הזוג להרות למרות רצון להורות.

חשוב להבין: ספירה חריגה אחת בבדיקת זרע אינה מהווה אבחנה סופית. ערכי הזרע משתנים, ויש להעריכם תמיד ביחד עם ההיסטוריה הרפואית, הגיל, מחלות קודמות ופוריות הפרטנרית.

גורמים נפוצים לאי פוריות אצל גברים

ההנחיות העדכניות של ה-European Association of Urology מתארות מגוון רחב של גורמים טיפוסיים. לעיתים קרובות פועלים מספר גורמים במקביל.

בעיות בייצור הזרע

הזרעים נוצרים באשכים. כאשר הייצור מופרע עלולות להופיע ספירת זרע נמוכה (אוליגוזוספרמיה), תנועתיות לקויה (אסטנו-זוספרמיה) או מראה חריג של התאים (טרטו-זוספרמיה). גורמים שכיחים כוללים אשכים שלא ירדו בילדות, פציעות באשכים, כימותרפיה או הקרנות, זיהומים קשים או הפרעות הורמונליות.

וריקוצלה (ורידים מורחבים בעצמונית האשך)

וריקוצלה היא הרחבה וורידית בדומה לורידים מורחבים שקיימת בשק האשכים. היא עלולה לגרום ללחץ חום ולהפריע לבשלות הזרעים. רבים סובלים מווריקוצלה ללא תלונות — היא רלוונטית בעיקר כאשר יש גם ירידה באיכות הזרע וקיים רצון להורות.

  • אבחנה: בדיקה דרך המישוש ואולטרסונוגרפיה בדופלר על ידי אורולוג או אנדרולוג.
  • טיפול: כריתה מיקרוכירורגית או אמבוליזציה כאשר קיים אינדיקציה ברורה.

הפרעות ניקוז של דרכי הזרע

אם הווס דפרנס או צינורות היציאה סתומים, מצולקים או חסרים מולדת, הזרע אינו מגיע לנוזל הזרע או שנמצא בכמות מועטה בלבד. גורמים יכולים להיות ניתוחים קודמים, דלקות, אנומליות מולדות או וזקטומיה.

במקרים מסוימים ניתן לשחזר את הניקוז. כאשר זה לא אפשרי, ניתן לרוב להשיג תאי זרע ישירות מהאשך או מהאפידידימיס ולהשתמש בהם ב-ICSI.

הפרעות הורמונליות

תפקוד האשכים תלוי בהורמונים מהמוח ומהיותרה. שיבושים בציר זה — למשל בשל גידולים, פציעות, מחלות גנטיות או תרופות — עלולים להביא לירידה חדה או להיעדר ייצור הזרע.

  • תצורות טיפוסיות: חוסר בטסטוסטרון, שינויים ברמות LH/FSH, עלייה בפרולקטין, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס.
  • טיפול: טיפול במצב הבסיסי, ובמקרים מסוימים גירוי הורמונלי (למשל hCG, FSH) תחת מעקב צמוד.

גורמים גנטיים

שינויים גנטיים כגון תסמונת קלינפלטר (47,XXY), מיקרו-דלציות ב-Y או מוטציות ב-CFTR במקרים של חסרונות בווס דפרנס עלולים להגביל או למנוע ייצור זרע. במקרים כאלה, לצד האבחון יש לבצע ייעוץ גנטי מפורט.

זיהומים ודלקות

דלקות באשכים, באפידידימיס או בערמונית עלולות לפגוע בזרע ולגרום לצלקות בדרכי הזרע. לעיתים מעורבות מחלות המועברות במגע מיני כמו כלמידיה או גונוראה, אבל גם דלקת אשכים בעקבות חזרת (אורכיטיס) עלולה לגרום לנזק.

  • אבחנה: בדיקות שתן וניקור, בדיקות נוגדנים ואולטרסונוגרפיה לפי הצורך.
  • טיפול: טיפול אנטיביוטי או אנטי-וירלי בהתאם להנחיות ולמעקב אחר בן/בת הזוג.

אורח חיים, סביבה ועבודה

עישון, צריכת אלכוהול גבוהה, סמים, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, שינה לקויה ולחץ כרוני יכולים לפגוע משמעותית בכמות ובאיכות הזרע. גם חשיפה לרעלים סביבתיים, לחום מוגבר (סאונה, ביגוד צמוד, מחשב נייד על הברכיים) וחומרים כימיים במקום העבודה עלולים להשפיע.

אי פוריות אידיופטית

למרות אבחון מודרני, בחלק מהגברים לא ניתן לזהות סיבה ברורה. מצב זה נקרא אי פוריות גברית אידיופטית. כאן בדרך כלל מדגישים שינויים באורח החיים, הסברה ריאלית ואסטרטגיה אישית לטיפול ברצון להורות.

אורח חיים ואיכות הזרע: מה ניתן לעשות בעצמך

לא כל דבר ניתן לשליטה — אך הרבה יותר ממה שנדמה לרבים. חברות מקצועיות ומוסדות כמו NHS ו- ESHRE מדגישות כי גורמי אורח חיים משפיעים באופן מדיד על איכות הזרע ועל הורמונים.

  • משקל: אינדקס מסת גוף בטווח תקין ואפילו ירידה של 5–10% במשקל במצב של עודף יכולים לשפר הורמונים וערכי זרע.
  • תזונה: הרבה ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ושמנים צמחיים איכותיים; פחות מזון מעובד, סוכרים ושומני טרנס.
  • פעילות גופנית: לפחות 150 דקות של פעילות אירובית מתונה בשבוע ועוד אימוני כוח אחדים–שניים הם קו מנחה טוב.
  • עישון ואלכוהול: הפסקת עישון היא אחת הפעולות החשובות ביותר; אלכוהול במידת האפשר במינימום.
  • שינה: 7–8 שעות שינה בקביעות תומכות בהורמונים ובהתאוששות הגוף.
  • מתח: ספורט, טכניקות הרפיה, אימון או טיפול פסיכולוגי יכולים לסייע בהפחתת לחץ כרוני.

תוספי תזונה יכולים להיות מועילים במקרים של חסרים מאובחנים (למשל ויטמין D, אבץ, פולאט). "תרופות פלא" ללא אבחון בדרך כלל לא מספקות את מה שהן מבטיחות.

אבחון אצל הגבר: כיצד מתבצע התהליך

אבחון טוב של פוריות גברית עוקב אחרי תכנית מסודרת. באופן אידאלי הוא מתבצע אצל אורולוג מוסמך לאנדרולוגיה או במרכז פריון.

  1. שיחה מקיפה (אנמנזה): משך הרצון להורות, תאריכי מחזור של הפרטנרית, הריונות קודמים, מחלות רקע, ניתוחים, זיהומים, תרופות, סמים, מקצוע, אורח חיים.
  2. בדיקה גופנית: נפח אשכים, אפידידימיס, חבלים זרעיים, וריקוצלות, מומים, כאבים או התעבותות.
  3. ספירמוגרם על פי תקן ה-WHO: ניתוח ונקיון של נפח, ריכוז, תנועתיות ומבנה הזרע. לרוב מומלצת דגימה לאחר 2–7 ימי הימנעות וכאשר יש חריגות יש לבצע בדיקה חוזרת לאחר כמה שבועות. הבסיס הוא בין היתר ה- מדריך ה-WHO לבחינת נוזל זרע אנושי.
  4. פרופיל הורמונלי: טסטוסטרון, LH, FSH, ובמידה נחוצה פרולקטין וערכי התריס כדי לבדוק את השליטה ההורמונלית על תפקוד האשכים.
  5. אבחון זיהומים: בדיקות שתן וגרגירי דגימה לזיהוי מחלות מין ומזהמים אחרים, ובמידת הצורך נוזל ערמונית או בדיקות דם.
  6. בדיקות גנטיות: במקרים של ספירמוגרם חמור, אאוזוספרמיה או מומים: קריוטיפ, מיקרו-דלציות ב-Y, מוטציות ב-CFTR ועוד בהתאם לחשד.
  7. הדמיה: אולטרסונוגרפיה של אשכים ושק האשכים, ולעיתים הדמיות נוספות בממצאים לא ברורים.

חשוב: המטרה אינה למצוא "אשם", אלא להשיג בהירות. ככל שהמצב ההתחלתי ידוע יותר, כך ניתן לתכנן טיפול ממוקד יותר.

טיפול וטיפולי פריון

הטיפול האופטימלי תלוי במצבך: הגורם, גיל, משך הרצון להורות, פוריות הפרטנרית, טיפולים קודמים ותכנון משפחתי. מרכזים מוסמכים לפריון נוקטים בדרך מדורגת.

טיפול ממוקד בגורמים

  • וריקוצלה: ניתוח מיקרוכירורגי או אמבוליזציה כאשר איכות הזרע מופחתת וקיים רצון להורות.
  • הפרעות הורמונליות: טיפול בהיפוגונאדיזם או פתולוגיות אנדוקריניות אחרות בעזרת טיפולים הורמונליים מותאמים.
  • זיהומים: אנטיביוטיקה או טיפולים אנטי-ויראליים, טיפול גם בפרטנרית ובדיקות מעקב.
  • החלפת תרופות: במידת האפשר שינוי תרופות הפוגעות בפוריות.
  • הפרעות באונות או שפיכה: שילוב של טיפול תרופתי, ייעוץ מיני ולטיפולי זוגיות, ובמקרים מסוימים עזרים טכנולוגיים.

שיפור אורח חיים לטווח ארוך

ללא אורח חיים בריא גם הטיפול הרפואי המתקדם עלול להגביל את הצלחתו. מרכזים רבים ממליצים לעבוד בצורה עקבית על משקל, פעילות, שינה, צריכת חומרים ולחץ למשך לפחות שלושה עד שישה חודשים לפני או במקביל לטיפולים — כי הבשלת תא זרע אורכת בקירוב כשלושה חודשים.

הפריה חוץ-גופית וסיוע טכנולוגי (IVF, ICSI ועוד)

כאשר איכות הזרע או גורמים אחרים מחייבים, נעזרים בטכניקות של עזרה רבייתית. מידע מפורט זמין ב- דף המידע של ESHRE למטופלות ולמטופלים.

  • IUI (הפריה תוך-רחמית): זרע מעובד מוכנס אל הרחם בזמן הביוץ — מתאים בהפרעות גבריות קלות.
  • IVF (הפריה חוץ-גופית): ביציות נבדקות בחדר מעבדה ומונחות בסביבה עם מספר רב של תאי זרע לצורך הפריה.
  • ICSI (הזרקה תוך-ציטופלסמית של זרע): זרע יחיד מוזרק ישירות לתוך הביצית. זהו התקן סטנדרטי במקרים של איכות זרע ירודה מאוד או לאחר כישלון IVF.
  • TESE/MESA: לקיחת זרע ישירות מהאשך (TESE) או מאפידידימיס (MESA) כאשר לא נמצאים זרעונים בזרע הנוזלי.
  • קירוקונסרבציה: הקפאה של זרע לפני כימותרפיה/הקרנות או ניתוחים שיכולים לסכן את הפוריות.

סיכויים והסתכלות לעתיד

הסיכוי להצלחה תלוי בגורמים רבים: סיבת האי פוריות, משך הרצון להורות, גיל שני בני הזוג, מאגר הביציות של הפרטנרית, איכות הזרע והטיפולים הנבחרים.

  • במקרים עם גורמים ניתנים לטיפול (למשל וריקוצלה, חוסר איזון הורמונלי, זיהומים) ניתן לעיתים לשפר את הסיכויים במידה ניכרת.
  • שינויים באורח החיים לוקחים זמן אך יכולים להעניק שיפורים מדידים ברמות טסטוסטרון ובספירמוגרם.
  • במקרים גנטיים או באאוזוספרמיה קשה האפשרויות מוגבלות יותר, אך TESE/ICSI או תרומת זרע נשארים כדרכים אפשריות להורות.
  • לעיתים גם סבבים מרובים של טיפולים אינם מביאים לתוצאה הרצויה — אז יש לשקול חלופות כגון תרומת זרע, אימוץ או חיים ללא ילדים ביוזמה אישית.

ייעוץ מבוסס במרכזי פריון מסייע בהערכת סיכויי ההצלחה האמיתיים לאסטרטגיות שונות ובהכוונה לקבלת החלטות מושכלות.

היבטים פסיכו-סוציאליים: גבריות, בושה ותקשורת

אי פוריות גברית היא יותר מסתם ממצאי מעבדה. רבים חווים את החשש "אולי זה בי" כפגיעה קשה בהערכה העצמית. בחברה פוריות מקושרת לעתים קרובות לגבריות — וזה יוצר לחץ ובושה, אף על פי שאי פוריות היא מצב רפואי.

מה שעשוי לסייע לרבים:

  • שיחה פתוחה עם הפרטנרית/הפרטנר על רגשות, חששות והגבלות.
  • הסתמכות על מידע ממקורות אמינים במקום מיתוסים וידע חלקי מפורומים.
  • קבלת תמיכה פסיכולוגית או טיפול זוגי כאשר הרצון להורות תופס מקום מרכזי בחיים.
  • החלפת ניסיון עם אנשים במצב דומה — למשל קבוצות תמיכה או קהילות מקוונות.

חשוב לזכור: ירידה באיכות הזרע אינה עושה אותך "פחות גברי". אין בכך כדי לקבוע את אופייך, מיניותך או ערכך כאדם.

מתי כדאי לפנות לרופא?

כדאי להתחיל בבדיקות אורולוגיות או אנדרולוגיות במצבים הבאים:

  • היו לכם כ-12 חודשים של יחסי מין קבועים ללא אמצעי מניעה ולא הושג הריון.
  • חווית אשך שלא ירד, סיבוב אשך (torsion) או ניתוחים באזור המפשעה או האזור הגניטלי.
  • הרגשת גידול, התקשחות, הבדל משמעותי בגודל או כאב מתמשך באשך.
  • ניתנים למישוש ורידים בצורת "צמר-תולעים" בשק האשכים או תחושת כובד באזור.
  • קיימות בעיות על רקע זקפה או שפיכה.
  • קיבלת כימותרפיה או הקרנות או מתכנן טיפול כזה.
  • שימוש ממושך באנאבוליים או בתרופות טסטוסטרון ללא מעקב.

כאבי אשך חריפים ודומיננטיים הם מצב חירום — יש לפנות לאשפוז/מיון או לאורולוג עוד באותו היום.

רשימת בדיקה למרפאה: הכן את עצמך לפגישת פריון

מעט הכנה תקל על הביקור הראשון במרכז פריון או בקליניקה אנדרולוגית — ותגביר את התועלת שתפיקו מהפגישה:

  • שאלו מראש כיצד מאורגנת הגשת דגימת הזרע וכמה ימי הימנעות מומלצים.
  • כתבו את כל התרופות, תוספי התזונה וקורסי הורמונים או אנאבוליים קודמים.
  • הביאו תוצאות קיימות (בדיקות זרע, ערכי הורמונים, דוחות ניתוח, מכתבי רופא).
  • בררו עם קופת החולים שלכם אילו בדיקות וטיפולים מכוסים במלואם או בחלקם.
  • שקלו כזוג אילו דרכים יספקו אתכם מבחינת עקרון (למשל IVF/ICSI, TESE, תרומת זרע, אימוץ).
  • רשמו שאלות ספציפיות כדי ששום נושא לא יישאר שלא נשאל.

סיכום

אי פוריות אצל גברים נפוצה אך לעתים נמצאת בצל — הן מבחינה רפואית והן מבחינה רגשית. החדשות הטובות הן שרבים מהגורמים ניתנים לטיפול או לשיפור, במיוחד אם ניגשים לאבחון מסודר בזמן, בוחנים בכנות את אורח החיים ופונים למרכז פריון אמין כדי לקבל החלטה מושכלת האם לשאוף להריון טבעי, IVF/ICSI, תרומת זרע, אימוץ או מסלול חיים אחר — בלי האשמות ובגישה מציאותית ומתחשבת לעצמכם.

כתב ויתור: התוכן ב־RattleStork נועד למידע וחינוך כלליים בלבד. אינו מהווה ייעוץ רפואי, משפטי או מקצועי; לא מובטח תוצר מסוים. השימוש במידע הוא על אחריותך בלבד. למידע נוסף ראו את כתב הוויתור המלא.

שאלות נפוצות (FAQ)

מדברים על אי פוריות גברית בדרך כלל כאשר למרות קיום יחסי מין קבועים ללא אמצעי מניעה במשך כ-12 חודשים לא הושג הריון ולא נמצאה הסבר מספק אצל הפרטנרית.

ניתוחים עדכניים מראים שגורמים גבריים מעורבים באופן מלא או חלקי בכ-חצי מהזוגות עם רצון להורות שלא ממומש, ולכן חשוב לערוך אבחון לשני בני הזוג.

אם אין גורמי סיכון מוחלטים, בדרך כלל מספיק להתחיל בבירור לאחר כ-12 חודשים ללא הריון; בזוגות מבוגרים יותר או במצבים עם סיכון ברור כדאי לפנות מוקדם יותר.

בדיקת הזרע היא הממצא המרכזי במעבדה, אך היא אינה מחליפה אבחון מקיף — תמיד יש לשלב אנמנזה, בדיקה גופנית, פרופיל הורמונלי, בדיקות זיהום ולעיתים בדיקות גנטיות.

כן, ערכים מעט שונים לא שוללים הריון, מכיוון שספירמוגרמים נוטים להשתנות ויש גם גורמים נוספים כמו גיל והמחזור של הפרטנרית שיכולים לאפשר זיגוג טבעי.

עישון, צריכת אלכוהול גבוהה, סמים, עודף משקל, חוסר פעילות, שינה לקויה ולחץ כרוני עלולים להוריד משמעותית כמות ואיכות הזרע, והפחתתם לרוב מביאה לשיפורים מדידים.

תוספי תזונה יכולים לסייע במקרה של חסרים מאובחנים, אך אינם מחליפים אורח חיים בריא, ובמקרה של חוסר אבחון מוצרי קומבו יקרים אינם תמיד יעילים כפי שמצופה.

וריקוצלה היא הרחבה דמוית ווריד בשק האשכים שעלולה לפגוע באיכות הזרע, אך לטיפול בה ניגשים רק אם יש תלונות או רצון להורות בשילוב עם ירידה בערכי הספירמוגרם.

באאוזוספרמיה מחפשים תחילה את הסיבה, ובמקרים מסוימים ניתן להשיג זרע בעזרת פרוצדורה באשך או באפידידימיס ולהשתמש בו ב-ICSI, אם כי לא בכל המקרים מובטח הצלחה.

ב-IVF משאירים את הביציות והזרע במגע בסביבה מעבדתית וההפריה מתרחשת באופן עצמאי, בעוד שב-ICSI מוזרק זרע יחיד ישירות לתוך הביצית — שיטה המיועדת בעיקר למקרים של איכות זרע ירודה מאוד.

הבשלת תא זרע אורכת בקירוב שלושה חודשים, לכן השפעות של ירידה במשקל, הפסקת עישון, פעילות גופנית או שיפור השינה ניכרות בדיקות המעבדה רק אחרי כמה חודשים.

כיסוי עלויות תלוי בסל הבריאות, גיל, מצב משפחתי וסוג הטיפול, ולכן מומלץ לברר ישירות עם הגוף המבטח ובמרכז הפריון על תנאים ועל חלקי הוצאה עצמיים.

ירידה באיכות הזרע היא אבחנה רפואית שאינה משקפת את אופייך, ערכך או גבריותך, אף על פי שהתחושות עלולות להיות קשות ולגרום לבושה או לאשמה.

ההחלטה אם להתחיל באופן מיידי ב-IVF או ICSI תלויה בסיבה, בגיל, במשך הרצון להורות ובהעדפות אישיות, ויש לדון בכך בשקט עם מרכז פריון לפני קבלת החלטה.