IVF רסיפרוקלית מאפשרת לשתי נשים לחלוק את הדרך להורות: בת זוג אחת תורמת את הביציות והאחרת נושאת את ההיריון. מבחינה קלינית זהו פרוטוקול IVF רגיל; ההבדלים הם בהקצאת התפקידים, בתיעוד ובצעדים המשפטיים. בישראל הטיפולים מוסדרים על־ידי משרד הבריאות ונעשִים במתקנים בעלי רישוי מתאים. מידע כללי על תרומת זרע בישראל: gov.il – קבלת תרומת זרע; מידע על IVF: gov.il – IVF.
החלטה לפני הכול
לפני תורים ותרופות – מחליטות על תפקידים: מי תתרום ביציות ומי תישא את ההיריון – ולמה. שיקולים מרכזיים: גיל הביציות וממצאים רפואיים, לוגיסטיקה ביומיום והעדפה משותפת. טבלת החלטה קצרה:
| קריטריון | מה בודקים | טיפ מעשי |
|---|---|---|
| גורמי שחלות | גיל, AMH/AFC, אנדומטריוזיס, ניתוחים קודמים | מיישרות תפקידים לפי גיל הביציות |
| גורמי רחם | רירית, מיומות/פוליפים, דלקת | מטפלות בקשיים לפני התחלה |
| עבודה וחיים | שעות, משמרות, תמיכה משפחתית | לוח משותף ותיאום כיסויים |
| העדפות ותפקידים | מי מעדיפה לתרום ומי להרות – כעת ובהמשך? | שיחה פתוחה על ציפיות |
איך פועלת IVF רסיפרוקלית
אצל בת זוג א׳ מעוררים את השחלות ואוספים ביציות, במעבדה מפרים אותן בזרע תורם, ואת העובר מעבירים לרחם של בת זוג ב׳. א׳ תורמת את המרכיב הגנטי; ב׳ תורמת את ההיריון. לעתיד אפשר לתכנן ילד/ה נוסף/ת עם היפוך תפקידים. הנתיב הקליני הוא של IVF; ההבדלים הם בתפקידים, בתיעוד ובטפסי ההסכמה.

שיעורי הצלחה וגורמים
המנבא החזק ביותר הוא גיל הביציות של התורמת. משפיעים נוספים: איכות המעבדה, התפתחות עוברים, הכנת רירית הרחם, תזמון ההעברה, אסטרטגיית עובר יחיד ומחלות רקע. בישראל חשוב לבחור מרכז עם רישוי פעיל ונהלים מבוססי־ראיות. בתרומות וב"תוספים" יש לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות והספרות המקצועית.
| גורם | השפעה | מה לעשות |
|---|---|---|
| גיל הביציות | גבוה | לקבל החלטה לפי גיל + AMH/AFC |
| איכות עוברית | בינוני–גבוה | לבחור מעבדה מנוסה; להימנע מתוספים ללא הוכחה |
| רירית הרחם | בינוני | לטפל בדלקת/מיומות; לפגוע בחלון ההשרשה |
| אסטרטגיית העברה | בינוני | לרוב עובר יחיד להפחתת ריבוי עוברים |
| אורח חיים | בינוני | להימנע מעישון; לישון טוב, תזונה וניהול מתח |
שלב־אחר־שלב
הערכה מקדימה (לשתיהן): היסטוריה רפואית, אולטרסאונד, הורמונים, רזרבה שחלתית (AMH/AFC), סקר זיהומים, סטטוס חיסונים; ייעוץ גנטי לפי צורך. מגדירות תפקידים, ציר זמן ותקציב; בוחרות מרכז מורשה.
גירוי ושאיבת ביציות (בת זוג א׳): גירוי עם מעקב, טריגר, שאיבה טרנס־וגינלית. יעד: תשואה טובה וסיכון נמוך ל־OHSS.
הפריה ותרבית: IVF/ICSI לפי ממצאים, תרבית כמה ימים, דירוג איכות. להשתמש בתוספים רק כשיש תועלת מוכחת.
הכנה להעברה (בת זוג ב׳): הכנת רירית במחזור טבעי/מותאם; קביעת חלון ההעברה; לרוב עובר יחיד.
העברה ומעקב: החזרת עובר, תמיכה לוטאלית, בדיקת היריון ואולטרסאונד מוקדם; התאמות טיפול לפי הצורך.
בטיחות, בדיקות ותרופות
סטנדרט טיפול כולל סקר זיהומים עדכני, בדיקת חיסונים (למשל אדמת), סקירת תרופות ובלוטת התריס, וחומצה פולית טרום־הריונית. פרוטוקולים מודרניים מפחיתים סיכון ל־OHSS; אסטרטגיית עובר יחיד מקטינה סיכון לריבוי עוברים. את כל השלבים יש לבצע במוסד מורשה ועל פי נהלי משרד הבריאות.
זמן, עלויות וארגון
מקובל לחכות לתור ראשון ולבדיקות. השלב הפעיל אורך בדרך כלל 2–6 שבועות (גירוי, שאיבה, תרבית והחזרה). עלויות תלויות במרכז ובפרוטוקול; יש לתכנן מרווח תקציבי לתרופות, הקפאה ואחסון, ולשמור תיעוד מרוכז של כל המסמכים.
| רכיב | מה לשים לב | טיפ מעשי |
|---|---|---|
| תורים | מעקבים, יום שאיבה, חלון החזרה, ימי חופש | לוח משותף; לתאם סיוע מראש |
| תקציב | גירוי, שאיבה, מעבדה, החזרה, תרופות; הקפאה ואחסון | לבקש הצעת מחיר מפורטת ולהוסיף רזרבה |
| מסמכים | הסכמות, מסמכי תורם, חשבוניות, פרוטוקולים | לסרוק ולשמור מרכזית לטווח ארוך |
| לוגיסטיקה | נסיעות, סידורי ילדים, תמיכה יומיומית | צ׳קליסטים וחלוקת אחריות |
בחירת תורם
אפשר להשתמש בתורם דרך בנק/מרפאה או בתורם מוכר (רק בהתאם לדין). בישראל תרומת זרע אנונימית לפי נהלי משרד הבריאות; אין חשיפת זהות בין תורם למקבלות. יש להעדיף בדיקות עדכניות, פרופילים שקופים ותיעוד ברור. אם מתכננות אחים/יות בעתיד – בדקו זמינות תורם זהה ומגבלות משפחתיות מראש.
עקרונות משפטיים (ישראל)
תרומת זרע: לפי משרד הבריאות, תרומת זרע בישראל היא אנונימית; זהות התורם והמקבלות אינה נחשפת (gov.il – תרומת זרע). קיימים גם מקורות ייבוא בכפוף לרגולציה; בישראל נשמר עיקרון האנונימיות.
תרומת ביציות: חוק תרומת ביציות (2010) מסדיר תרומת ביציות בישראל, כולל תנאי זכאות, טווחי גיל והגבלות ייחודיות למטרה של בטיחות ומעקב.
רישום הורות: במרץ–אפריל 2024 קבע בג״ץ/בית המשפט העליון כי ברישום לידה של זוג נשים יש לרשום שתיהן כאמהות בתעודת הלידה, והורה לרשות האוכלוסין להנפיק תעודות מתוקנות. בפועל, עדיין נדרש תיעוד רפואי ומשפטי תקין של הטיפול ושל ההסכמות, ובמקרים מסוימים ייתכנו צעדים משלימים לפי הנחיות הרשות.
משמעויות מעשיות ל-IVF רסיפרוקלית: ההליך אפשרי מבחינה רפואית; ודאו רישוי מוסדי, הסכמות חתומות המשקפות את תפקידי כל אחת (גנטי/הריוני), ושמרו עותקים של כל המסמכים. בשאלות רישום הורות/הכרה – מומלץ ייעוץ משפטי עדכני.
מיתוסים ועובדות
- יותר עוברים = יותר סיכוי? לרוב עדיף עובר יחיד להפחתת סיכון לריבוי עוברים.
- הבת הזוג "החזקה" צריכה לשאת? חשובים יותר גיל הביציות, היסטוריה רפואית, לוגיסטיקה והעדפה.
- תוספים תמיד עוזרים? להשתמש רק במה שמגובה בראיות.
- החוק זהה בכל מקום? יש מסגרת ישראלית ברורה, אך פרטי נהלים מתעדכנים – לפעול לפי הנחיות רשמיות.
- החזרה טרייה תמיד עדיפה? החזרות מוקפאות עשויות להיות דומות בביצועיהן.
- אורח חיים מושלם מחליף ביולוגיה? עוזר, אבל לא מחליף את השפעת הגיל.
- תורם מוכר מפשט הכול? עדיין נדרשים בדיקות, תיעוד והסכמות ברורות.
- כישלון אחד = תכנית שגויה? לעיתים נחוצים כמה ניסיונות והתאמות פרוטוקול.
מתי לפנות לרופא/ה
- לפני התחלה: בדיקות בסיס, החלטת תפקידים ותכנון זמנים.
- בקיום מצבים רפואיים, תרופות קבועות או אי־סדירות מחזור.
- אם לא מתקבלת היריון לאחר כמה החזרות או שיש צורך לשנות פרוטוקול.
בהקשר הישראלי: לאמת רישוי מוסד, לעיין בנהלי מרכז ה-IVF, ולשמור את כל ההסכמות והדוחות הרפואיים.
חפשו תורמים עם RattleStork
RattleStork מסייעת בחיפוש תורמים עם פרופילים מאומתים, מסרים מאובטחים וכלים לתזמון, הערות, תכנון מחזור ורשימות פרטיות. הדגש: שקיפות, בטיחות ותיעוד מסודר. RattleStork אינה תחליף לייעוץ רפואי.

סיכום
IVF רסיפרוקלית משלבת מעורבות משותפת עם מסגרת קלינית מסודרת. העיקר: גיל הביציות, רירית מוכנה, תכנון מציאותי של זמן ותקציב, בחירות מבוססות־ראיות ותיעוד משפטי נכון. בישראל – בחרו מרכז מורשה, פעלו לפי הנהלים, ושמרו את כל המסמכים מהיום הראשון.

