מחלות מדבקות בתרומת זרע: וירוסים, חיידקים וסיכונים גנטיים

תמונת הפרופיל של המחבר
זאפלפיליפ מרקס
עובד מעבדה בודק דגימת זרע במעבדה מיקרוביולוגית

כל שנה אנשים רבים משתמשים בתרומות זרע. בדיקות במעבדה מקטינות את סיכון ההדבקה והסיכונים הגנטיים לרמה נמוכה מאוד, אך אי אפשר לאפס את הסיכון לחלוטין. כאן תמצאו אילו פתוגנים ושינויים גנטיים רלוונטיים, כיצד בנקי זרע מהימנים מבצעים בדיקות ומה לשים לב אליו בתרומות פרטיות. למידע נוסף: משרד הבריאות, המלצות ESHRE, CDC לגבי זיהומים מיניים, הנחיות אירופאיות לגבי רקמות ותאים.

למה בדיקה רב-שלבית הכרחית

לרבים מהפתוגנים קיימת תקופת חלון: זמן קצר לאחר ההדבקה בדיקת נוגדנים יכולה שלא לזהות דבר, בעוד ש-PCR/NAT עשוי כבר להיות חיובי. לכן תוכניות אמינות משלבות אנמנזה, בדיקות סרולוגיות, PCR/NAT ושחרור בדיחוי לאחר בדיקה חוזרת (לעיתים 90–180 יום). כך יורד הסיכון היתרי באופן משמעותי. לוגיקה זו עומדת בהנחיות המסגרת של ESHRE ושל רשויות בריאות הציבור כגון משרד הבריאות.

וירוסים שעשויים להימצא בנוזל הזרע

  • HIV – בדיקת אנטיגן/נוגדן משולבת ותוספת PCR/NAT; שחרור רק לאחר דגימת דם חוזרת.
  • Hepatitis B ו-C – HBsAg, Anti-HBc, Anti-HCV ו-HCV-NAT; יש לשלול זיהום כרוני באופן בטוח.
  • CMV – IgG/IgM ובמידת הצורך PCR; רלוונטי בהריון.
  • HTLV I/II – נדיר, נבדק בתכניות רבות.
  • HSV-1/2 – אנמנזה קלינית, PCR במקרה של חשד.
  • HPV – PCR לסוגים בסיכון גבוה; דגימות חיוביות מושלכות.
  • Zika, Dengue, West-Nil – אנמנזת נסיעות, במידת הצורך RT-PCR והמתנה לאחר שהייה באזורים אנדמיים.
  • SARS-CoV-2 – כיום בעיקר אנמנזה ובדיקת תסמינים; דרישות התכנית משתנות.

חיידקים וטפילים בהקשר של תרומת זרע

  • Chlamydia trachomatis – לעתים קרובות אסימפטומטית; NAAT מדגימת שתן/מגרד.
  • Neisseria gonorrhoeae – NAAT או תרבית עם בדיקת רגישות.
  • Treponema pallidum (סיפיליס) – TPPA/TPHA וסמנים לפעילות (למשל VDRL/RPR).
  • Trichomonas vaginalis – NAAT; עלול להוריד את תפקוד הזרע.
  • Ureaplasmen/Mykoplasmen – במידה ומתגלה, מטפלים ממוקד.
  • מזהמי דרכי השתן (למשל E. coli, אנטרוקוקים) – תרבית במקרה של חשד, זנים בעייתיים מונעים את השימוש.

סיכונים גנטיים: מהו הסטנדרט כיום

  • ציסטיק פיברוזיס (CFTR)
  • ניוון שרירים ספינלי (SMN1)
  • המוגלובינופתיות (סרגל תאי דם חרמשיים, תלסמיות)
  • Fragile X (FMR1) בהתאם להיסטוריה
  • מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y באוליגוספרמיה/אזווספרמיה חמורה
  • לוחות המותאמים לאוכלוסייה (למשל גושה, Tay‑Sachs)

בדיקות מורחבות מותאמות לפי אנמנזה משפחתית ומוצא. ESHRE ממליצה להגדיר באופן שקוף את תחומי ההפנייה וההנחיה.

מטריצת סיכון: פתוגן, בדיקה, תקופת חלון, שחרור

פתוגןבדיקה ראשיתתקופת החלוןשחרור טיפוסיהערה
HIVAg/Ab משולב + PCR/NATימים עד מספר שבועותלאחר בדיקה חוזרת (90–180 יום)NAT מקצר את אי הוודאות
HBV/HCVHBsAg, Anti-HBc, Anti-HCV, HCV-NATשבועותלאחר בדיקה חוזרתלבדוק מצב חיסון ל-HBV
סיפיליסTPPA/TPHA + סמני פעילות2–6 שבועותרק כאשר הסרולוגיה שלמה שליליתטיפול → המתנה עד להחלמה
קלמידיה/שחפתNAAT (שתן/מגרד)ימיםבמקרה של שלילהחיובי → טיפול, בדיקת בקרה
CMVIgG/IgM ± PCRשבועותתלוי בבנקרלוונטיות בהיריון
Zika/West‑NilRT‑PCR + אנמנזת נסיעותשבועותהמתנה לאחר נסיעה/זיהוםלתשומת לב אזורי אנדמיה

זמני המתנה מדויקים משתנים לפי מעבדה והנחיות לאומיות. כיוון מספקים ESHRE, משרד הבריאות והנחיות אירופאיות לגבי רקמות ותאים.

כך מתבצע הסקר

  1. אנמנזה והערכת סיכון – שאלון, היסטוריית נסיעות ומגעים מיניים.
  2. בדיקות מעבדה – שילוב של בדיקות נוגדן/אנטיגן ו-PCR/NAT.
  3. פאנל גנטי – בהתאם להנחיות ולהיסטוריה הרפואית.
  4. בידוד/הקפאה – קימום והמתנה לשחרור לאחר בדיקה חוזרת.
  5. שחרור סופי – רק עם תוצאות תקינות בכל הבדיקות.

תרומת זרע פרטית: כך תשמרו על בטיחות

  • אישורים כתובים של בדיקות עדכניות משני הצדדים (HIV, HBV/HCV, סיפיליס, קלמידיה/שחפת; בהתאם לצורך גם CMV, Trichomonas).
  • אין לקיים מין בלתי מוגן עם צדדים שלישיים בתקופת החלון לאחר בדיקות.
  • רק מכלים חד‑פעמיים סטריליים, משטח נקי, לשטוף ידיים; אין לערבב דגימות.
  • תיעוד של תאריך, שעה ותוצאות בדיקות; העדפות והסכמות לתעד בכתב.
  • אם יש תסמינים כמו חום, פריחה או הפרשות — לדחות את התרומה ולפנות לרופא.

רקע רפואי למניעת זיהומים מיניים: CDC ומשרד הבריאות מספקים סקירות ברורות לקהל הרחב.

תרומת זרע עם RattleStork: מאורגנת, מתועדת ובטיחותית

RattleStork עוזרת לתכנן תרומת זרע פרטית באחריות. ניתן להחליף אישורים בבטחה, להגדיר תזכורות לבדיקות חוזרות, להשתמש ברשימות בדיקה לחומר חד‑פעמי ולתעד הסכמות. רשימת הבדיקה שלנו מלווה בהכנה, שליפה נקייה ומסירה. כך התרומה נשארת תכנונית ושקופה – מבלי לפגוע בסטנדרטים של בטיחות.

מסך פתיחה של אפליקציית RattleStork עם רשימת בדיקה לתרומת זרע בטוחה
RattleStork תומכת בבדיקות, בבדיקות חוזרות, בתיעוד ובנהלים נקיים.

חוק ותקנים (ישראל/אירופה)

באזורים שונים איסוף, בדיקה והעברה של גמטות תורם מוסדרים על‑פי חוקים והנחיות אזוריות ובינלאומיות. הנחיות ותקנים מגיעים ממשרד הבריאות המקומי, מ‑ESHRE ומרשויות אירופאיות בנוגע לרקמות ותאים. בנקים רבים מגבילים גם את מספר הילדים לכל תורם ומנהלים רישום תורמים.

מסקנות

בנקי זרע מהימנים משלבים אנמנזה, בדיקות סרולוגיות, PCR/NAT, בידוד ובדיקות חוזרות. כך זיהומים וסיכונים גנטיים הופכים לנדירים מאוד. בתרומות פרטיות יש להקפיד על אותם עקרונות: בדיקות עדכניות, שמירה על תקופות החלון, היגיינה, תיעוד והסכמות ברורות. RattleStork מציעה תמיכה מסודרת כדי להבטיח תרומת זרע בטוחה ואחראית.

כתב ויתור: התוכן ב־RattleStork נועד למידע וחינוך כלליים בלבד. אינו מהווה ייעוץ רפואי, משפטי או מקצועי; לא מובטח תוצר מסוים. השימוש במידע הוא על אחריותך בלבד. למידע נוסף ראו את כתב הוויתור המלא.

שאלות נפוצות (FAQ)

באמצעות בדיקות משולבות ושחרור בדיחוי הסיכון נמוך מאוד, אך לעולם לא ניתן לשלול אותו לחלוטין.

HIV, הפטיטיס B ו‑C, סיפיליס, קלמידיה ושחפת, וכן בהתאם לתכנית CMV, HTLV, HPV ופאנל גנטי בסיסי.

הבידוד מתגבר על תקופת החלון בין הדבקה לבין יכולת הגילוי ומקטין את הסיכון היתרי.

לאחר טיפול מוצלח ובדיקות בקרה שליליות זה לעיתים אפשרי, אך המוסד מקבל החלטה מקרה‑מקרה.

לאחר נסיעות לאזורים בסיכון יש תקופות המתנה ולעיתים בדיקות PCR עד שניתן לשחרר את הדגימה.

החיסון מצמצם את הסיכון לסוגים מסוימים בסיכון גבוה, אך אינו מחליף בדיקות מעבדה ותהליכי שחרור.

בהיעדר בדיקות מוסדיות, בידוד ותיעוד סטנדרטיים, הסיכון גבוה יותר; דרוש פיקוח עצמי קפדני.

ציסטיק פיברוזיס, ניוון שרירים ספינלי, המוגלובינופתיות ועוד לוחות לפי היסטוריה ומשפחה כגון Fragile X.

בטיפולים חיוביים מבוצעת בדיקת רגישות; זנים בעייתיים מונעים שימוש בדגימה.

העיבוד מפחית עומס תאי אבל אינו מחליף בדיקות שליליות ואינו מהווה הוכחת בטיחות בפני עצמה.

במרווחים סדירים ובנוסף לפני כל שחרור; מרווחים מדויקים נקבעים על ידי המוסד.

זה מגדיל את הסיכון להדבקה חדשה שלא תתגלֶה ופוגע בסיכוי לשחרור הדגימה, לכן לא מומלץ.

חיסון מלא מומלץ ונלקח בחשבון, אך בדיקות מעבדה נדרשות בכל מקרה.

בניטרוגן נוזלי בטמפרטורת כ‑196‑ מעלות איכות נשמרת שנים רבות, ואין תאריך תפוגה מעשי קבוע.

כן, שני הצדדים צריכים להציג תוצאות עדכניות ולכבד את תקופת החלון; אחרת הסיכון עולה משמעותית.

ניתן להחליף תוצאות בדיקות, לתכנן בדיקות חוזרות, לסמן חומר חד‑פעמי ולתעד הסכמות כתובות, כך שהתהליך והתיעוד ברורים בכל עת.